Rosina Cucina di Casaרומא

אזור פארנזה, כיוון טרסטברה. בעצם הגענו שם במקרה, שולחן בחוץ, ערב יפה. Rosina Cucina di Casa — השם כבר אומר הכל, או לפחות מנסה.

נתחיל בפרחי הקישואים כי שם קרה המשהו שגרם לי הכי הרבה להיות בעל דעה. שנים עשר יורו בשביל שלוש חתיכות. ארבעה יורו לפרח. קטנים גם. רק שהם היו באמת טובים, מעודנים, ובסוף הפסקתי לעשות חישובים. אבל הפורציה הזאת קצת צמודה, בואו נגיד.

הקרבונרה הגיעה עם ספגטוני, קרמית, יפה ביצים וקזטיאלי. טובה. רק שהפסטה הייתה בשלה דקה יותר מדי — אתה מרגיש את זה, זה משנה הכל. והגואנקיאל: בפה היה או דביק או קשיח, לא אי פעם פריך. חבל, כי הטעם היה שם.

האמטריציאנה הייתה בעלת טעם חזק קצת מתוק שלא התיישבתי איתו. קזטיאלי מעט, גואנקיאל רך. נעים, אבל זה דבר אחר בהשוואה למה שאתה מצפה.

אה, התירמיסו. הם מביאים לך אותו בעל אחד מהעיגולים הקטנים האלה של Bormioli משנות ה-80 של בחן — לא יודע אם זו בחירה אסתטית או הרגל. בכל מקרה, זה היה טוב, בממוצע, בלא בושת פנים ולא הצטיינות.

השירות כן מעולה. בחורים חמודים, קשובים, הם גורמים לך להרגיש בסדר. ו-26 יורו לראש בעבור כל הזה, בואו נגיד שזה בסדר.

חוזרים לשם? כן.