La Villetta dal 1940

הלכנו לווילטה מ-1940, בשכונת פירמידה, משום שהיה לנו סקרנות למה שקוראים 'קופנה'. למעשה, מגישים לך את הראשון בתבשיל ענק, משהו שמדובר בו לשניים לפחות. המקום מתנפח די הרבה, מלא בתמונות של כל מני סלבריטיים תלויות בכל מקום, אבל אחרי שאתה מביט יותר טוב, אתה מבחין שהשקית של הלחם כבר נראית בשימוש, כסאות שחוקים. בקיצור, הם דואגים להופעה אבל לא לעיקר.

קדימונים שהם יקרים ומאכזבים. שישה שקלים לפרחי קישואים בינוניים. סופליים בארבעה שקלים כל אחד היו צריכים להיות מדהימים, במקום זה קליפה כל כך עבה שהסרה את כל הטעם, והמוצרלה בבירור באה ישר מהמקפיא לטיגנייה. גרוע.

הראשונים הם היוקרה, רק שלא. אמטריצ'אנה עם פיצ'י, כבר הפסטה לא מתאימה, גדולה מדי, ובנוסף אולי קצת משומשמת יותר מדי. גוואנצ'יאלה בשפע כן, חתוך לצורת מקלות כמו בייקון, פריך אבל שום דבר מיוחד. מנה שנעשתה לאינסטגרם יותר מאשר לאכול, רק ההרטבה מצילה את הדבר והיא באמת מביאה משהו הביתה.

קרבונרה גרוע עוד יותר. קווילי חצי לעדין בסדר, אבל הכל מנותק לחלוטין, ביצה וקזו כמעט לא נראים. למעשה פסטה יבשה עם גוואנצ'יאלה על גבי. ותמיד הכמות המוזרה הזו.

טירמיסו מגישים בתוך מוקה, תשעה שקלים. תיאטרלי, אתה מחלק את החומר הן למעלה והן למטה, אבל הקפה כמעט שלא מורגש. יפה להביט עליו, זה הכל.

בשניים הוצאנו 63 שקלים. יותר מדי בשביל מה שזה. מקום לתיירים שרוצים תמונה, לא למי שמחפש לאכול טוב. מוערך יתר על המידה לגמרי.