Casa Manfredi

אז הנה. בית מנפרדי, ווייה דל'אוונטינו, אזור שכבר מספיק בשביל להבין שהחשבון לא יהיה הפתעה נעימה. הלכנו שניים בשביל להנסות את המריטוצו הזה שכל רשימות ה'טוב ביותר' ברומא דברות עליו. ספוילר: לא מצאנו מה שחיפשנו.

נתחיל מהבעיה הראשונה. בתוך המריטוצו הייתה קרם וניל. בתפריט כתוב היה גם כן, ביחד עם צימוקים — שבאמת לא ראיתי. רק זה כבר מספיק כדי להוציא מהדרך: מריטוצו רומאי קלאסי זה קצפת, נקודה. הקצפת הייתה שם, הרבה, אבל עבה מדי, כמעט כבדה. והמריטוצו עצמו הרי מסולסל מדי, מולחם מדי. זה לא מה שחיפשתי.

ה-pain au chocolat? נורמלי. טוב, אבל שום דבר שיישאר לך בראש.

אחר כך יש את שאלת המחיר, וזה מה שמכעיס הכי הרבה. ארבע יורו בדלפק, חמש ליד השולחן. בעבור מריטוצו. על צלוחית פלסטיק. ב'אוונטינו. השירות אחרי זה — הפרידו אותנו כמה פעמים בזמן שדברנו, רק כדי לפנות. השולחנות בחוץ ישנים ומנוכלים, בעוד בפנים הכל מעוטר. והצוות לבוש כמו בבר של רחוב הבית, שבעצם לא היה בעיה, אבל עם המיקום הזה והמחירים האלה זה קצת משונה.

שבע יורו לראש בארוחת בוקר, פה, זה לא חוקי.

אולי בשביל הקונדיטוריה זה סיפור אחר לגמרי, אבל בשביל המריטוצו? בהחלט מוערך יותר מדי.