Osteria del Sesto

יום הולדת בפריז, בסוף הגענו לאוסטריה דל ססטו. מנהלים רומאים מאוסטיה, סימפטיים ממש, הם אפילו מביאים לך פוקאצ'ה מחנות הפיצה לידו שפשוט מנצח.

נתחיל מהדבר הטוב ביותר: הפרופיטרול. מושלם. אבל טוב, הצרפתים יודעים לעשות את זה.

טרטאר של לובסטר עם אבוקדו אהבנו, טוב. אחר כך הגיעו הפסטות וכאן... ובכן.

הבעיה הגדולה ביותר היא הגואנציאל. אותו דבר בכל הצלחות: פסים דקים, בשפע כן, אבל לא קריספי ולא רך. דרך ביניים שלא עובדת. כשאתה אוכל גרישיה או אמטריציאנה בروما, הגואנציאל חייב לתת את הקריספיות הזו. פה לא.

הקרבונרה הייתה יבשה ממש. קרם מעט, פקורינו מעט, ביצה מעט, פלפל אפס. בעצם גואנציאל ופסטה. הפסטה בעצם, מניקה עבה וגדולה, הייתה בישלה יותר מדי. בשביל פריז אולי זה 8, בשביל רומא מתחת לעדין.

אמטריציאנה עם עגבניות קטנות מוחבטות במקום פירה. בחירה מיוחדת. רק שהן היו חמוצות, הכל יצא חמוצי ותוך זמן קצר קצת מעוקע. לי בדרך כלל זה אהב, היה לזה טעם משלו, אבל מבחינה טכנית גם כאן אנחנו בשם.

הגרישיה הגרועה מכולן: בעצם קאצ'ו אה פפה עם גואנציאל בחלק העליון. קרימת הפקורינו לא התרגשה אפילו.

מחירים בסגנון פריז: קרבונרה 20 יורו, פסטות אחרות גם 26. לפריז זה עובד, לממה שהם נותנים לך מה.

בואו נגיד שאם אתה בפריז ורוצה צלחת פסטה איטלקית, בסדר, אבל אל תצפה לרומא.